עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות

לפני הכל-אם את\ה חבר\ה שלי או מישהו מהמשפחה שלי;תשתדלו לא לקרוא את הבלוג שלי,ותשכחו שהוא קיים :)
היי קוראים לי מישל(:
בת 14,כיתה ט
יש לי שיער חום,ועיניים ירוקות נוטות לכחול
אני מאוד ביישנית,והביטחון שלי ברצפה
אני לומדת פיתוח קול,ונמצאת בלהקה(אני מאוד אוהבת לשיר)
פתחתי את הבלוג הזה בשביל לשתף אתכם במה שאני עוברת
עד עכשיו שמרתי הכל לעצמי,עד שחברה שלי הציעה לי לפתוח בלוג
אשמח אם תקראו את הבלוג שלי
אני דיי בתקופה עמוסה אבל בכל זאת אני אשתדל לכתוב פה בתדירות גבוה..
חברים
נערת הגורלSuzanLonely guygirl
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון
avril lavigne

אבריל לאבין-האיידול שלי
מאז כיתה ג אני אוהבת אותה
היא מקום הבריחה שלי כשאני בדיכאון
השירים שלה מדהימים ולרוב מנחמים ומעלים את המצב רוח
ואני אוהבת את זה שהיא נשארת "צעירה לנצח"
לא אשכח את היום הזה שחברה שלי באה אליי בכיתה ג והשמיעה לי את so much for my happy ending
ומאז אבריל היא האיידול שלי ♥
music ♥

כן,אפשר להגיד שמוזיקה זה החיים שלי
עד כיתה ד הייתי שומעת שירים לרוב בעברית
מלפני 4 שנים התחלתי לשמוע שירים *רק* באנגלית עד עכשיו
כשאני מבינה את המילים של השיר,אני עוד יותר נהנת מהשיר,כי אז אני יכולה להתחבר אליו
אני בהחלט יכולה להגיד שאם לא היה דבר כזה שירים,הייתי מתה מזמן
מוזיקה זה כמו אויר לנשימה בשבילי
המוזיקה תמיד פה בשבילי,עם כמה שזה נשמע מוזר\דפוק או וואטאבר-המוזיקה תמיד פה כשאני צריכה אותה(וגם כשלא),כשאין לי אף אחד אחר-תמיד יש לי את המוזיקה,כשאני בדיכאון-יש לי את המוזיקה
#המוזיקה-חלק בלתי נפרד ממני
sing♥

אז כמו שכבר כתבתי באודות אני לומדת פיתוח קול ואני נמצאת בלהקה הייצוגית של העיר שלי
אני כ"כ נהנת מלשיר
אבל בגלל שאין לי ביטחון,אז אני אף פעם לא שרה ליד אנשים,אפילו ליד חברים שלי אני לא שרה,וגם לא בפני המשפחה שלי
רק מול המורה שלי לפיתוח קול,ורק בקונצרטים וההופעות
הכוונה שלי היא,שאם פתאום מישהו מבקש ממני לשיר לו(והרבה פעמים מבקשים ממני),אז אין מצב שזה יקרה
אני לא יודעת אם בעתיד אני ארצה לעסוק בזה בתור מקצוע
אבל בנתיים הרבה ממליצים לי לחשוב על 5 יחידות בגרות במוזיקה
אני חייבת לעבוד על הביטחון העצמי שלי,כי בנתיים יש לי דרך ארוכה בשביל להעלות אותו,לפחות קצת...
החלום שלי

•להיות שלמה עם עצמי•
כי אני הכי לא
אולי מבחוץ אני נראת לאנשים אחת שמפגינה ביטחון עצמי במראה
אבל זה בידיוק ההפך
......
(זאת אני בתמונה)
כן בטח,הוא חוזר....
17/04/2014 21:22
my life-mishel
אבא, עצבנית, עצב



אז עוד פעם הבטיחו שהוא יחזור
הבטיחו והבטיחו
קבעו תאריך
20.3
אחר כך התקשרו ואמרו שלא
אמרו ב 26.3
אחר כך 29.3
ואז התקשרו שוב פעם ואמרו ב 6.4(היום שיצאתי לחופש פסח)
ואז התקשרו ואמרו שלא והוא יחזור ב9.4
ואז התקשרו ואמרו שהייתה תקלה והוא יחזור ב 14.4 (ערב חג)
ואז הם התקשרו ואמרו שניתן לנו תאריך לא נכון והוא בסוף חוזר ב17.4
ואז התקשרו ואמרו שהייתה טעות והוא יחזור ב 19.4 (שבת הקרובה)

כאילו ראבקק
למה אני צריכה לחיות עם הטלטלות האלה
שכל פעם נותנים לי תקווה שהנה הוא חוזר
והנה עברו יומיים שהם נחשבים ליומיים פחות עד שאבא מגיע
ולא.
הם מתקשרים אחרי כל יומיים להודיע לנו שהתאריך נדחה 
ונדחה
ונדחה
ועוד פעם נדחה

לא נמאס לכם?
ברצינות
זה לא מבאס לכם את המצב רוח שאתם מנפצים תקוות לאנשים כל יומיים מחדש?

בסדר דחו לו ב6 ימים בהתחלה
ואז בעוד 3 ימים
ואז אמרו שהוא חוזר כשאני יוצאת לחופש פסח,כל כך שמחתי ופרחתי מהמחשבה שהוא יהיה בחג בבית
כי זה אף פעם לא קרה
ואז עוד פעם דחו לו ב3 ימים
ואז אמרו שהוא חוזר בערב חג
ואז כשהודיעו שהוא יחזור שלושה ימים אחרי ערב חג?
זה הוציא לנו את כל החשק לעשות את סדר פסח
ביאס אותי,את אמא שלי,אח שלי ובעיקרון את כולם

אבל ייאלה
נחגוג כמו גדולים. לא קרה כלום...הוא יחזור!
כל עוד זה התאריך ה"סופי" כביכול שהם אמרו לנו

אבל לאאאאאאא
'בואו נהרוס להם עוד קצת את המצב רוח, ונמשיך לנפץ להם תקוות שהוא יחזור בעוד יומיים[[[[[:::: '


אם הם מתקשרים עוד פעם,ולא בשביל להודיע לנו שהוא חוזר ב 19.4?
אני אשתגע
באמת שאני על סף שבירה

סעמק ייאלה
שמרתי את הדמעות בפנים כבר יותר מידי זמן
ואתם דוחים את התאריך
ודוחים ודוחים
ואני רק מחכה לרגע הזה שאני אתפוצץ

בא לי כבר לראות אותו
אפילו בסקייפ זה לא אפשרי
ולדבר בפלאפון?פעם בשבוע
ותמיד השיחה הזאת נופלת על זמן שאני לא בסביבת אמא שלי..(הוא מתקשר לאמא שלי)


אין לי כבר כוח לחכות
נמאס לי
נשבר לי

אני צריכה את אבא
קשה לי 
אומנם התרגלתי כבר כי זאת העבודה שלו
אבל עדיין קשה לי


טוב אבל אולי בכל זאת, הכל קורה לטובה?
זה שהם מושכים את הזמן אולי ככה זה צריך להיות?

0 תגובות
קיץץץץץץץץץץץץ
21/03/2014 12:05
my life-mishel
קיץ, חדר כושר, דיאטה, להרזות, להתחטב
קיץץץץץץץץץץץץץ
קיץץץץץץץץץץץץץץץץץ
קיץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץץ


אני אוהבת את הקיץ
חוץ מהעובדה שחם
וחם
ועוד פעם חם

אני לא זוכרת אם כבר ציינתי פה בבלוג שאני לא אוהבת את הגוף שלי

בכללללל מקרה
אני וחברות שלי נרשמות לחדר כושר
בשביל שנספיק להרזות ולהתחטב לפני הקיץ
כי הולכים לים הרבה ולבריכה

עזבו רגע מה אחרים יחשבו
לי לא נעים להסתובב עם שומנים בבגד ים

בנוסף לחדר הכושר אמרתי לאמא שלי שאני רוצה ללכת לתזונאית(אם ככה קוראים לזה)
שתבנה לי תפריט
שיעזור לי לרדת גם במשקל בנוסף לחיטוב הגוף בחד"כ

אני ממש מקווה שאני אדבוק במטרה ואצליח להגיע לתוצאה שלי עד הקיץ

אזזזז....

 :) wish me luck

0 תגובות
תקופה מוזרה
21/03/2014 11:47
my life-mishel
תקופה מוזרה, אדישה

טוב אז את הלימודים הזנחתי

התחברתי מאוד עם ידידים שלי

אבא שלי חוזר בידיוק בחופש פסח(מה שאף פעם לא קרה שהוא נמצא באיזשהו חג בבית)

רבתי עם אימא שלי,והיא מנסה "לפצות" אותי בכסף

בבצפר חושבים שאני שותה במועדונים

חברות שלי עצבניות עליי

ות'?זה שדיברתי עליו בפוסט הקודם?
סתם מפתח לי ציפיות
הוא ונ' רבו לפי מה שהבנתי
והוא נותן לי הרגשה שכן יקרה משהו-כשאני יודעת שלא יקרה כלום
אפילו החברה הכי טובה שלי מזהירה אותי ממנו וכבר לא יודעת מה לעשות בשביל שאני לא אפגע...
כל הודעה שהוא שולח לי וכל שיחה שלנו,בסדר,כבר לא מתרגשת
עדיין יש לי סוג של רגש אליו...אבל אני לא מצפה לכלום

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

יום רביעי יום הורים
לא מתרגשת מהתעודה..
כי אני יודעת שהיא סביבות ה70-80
לא לומדת למבחנים או בחנים,לא עושה שיעורים(לא שגם לפני זה הייתי עושה)לא מקשיבה בשיעורים,מבריזה הרבה
בקיצור-הזנחתי את הלימודים

התחברתי מאוד עם ידידים שלי
מאוד התקרבנו
אנחנו מדברים הרבה יותר ונפגשים הרבה יותר

אבא חוזר
אני מאושרת
סוף סוף
חיכיתי לרגע הזה כל כך
הוא לא ראה אותי 5 חודשים
אני בטוחה שהשתנתי מאז
אין לי סבלנות לחכות כבר שהוא יראה אותי בוגרת מהפעם האחרונה שהוא ראה אותי

רבתי עם אמא
כרגיל,סיבות מטומטמות
שבסופו של דבר בא לי לעוף מהבית
ובשביל שאני אסלח לה היא קונה לי דברים
מתי היא תבין-כסף לא עובד עליי

בבצפר חושבים שאני שותה במועדונים
לקחו אותי לבירורים
ואמרו לי שאני שותה עם עוד כמה בנים במועדונים של שישי
ושכדאי לי להפסיק לפני שהם יפעלו בנושא
אבל מה שהם לא יודעים
זה שאני בכלל לא שותה
והם סתם מאשימים אותי
וחוץ מזה,אני לא יוצאת למועדונים של שישי

חברות שלי עצבניות עליי
כל מילה שנייה שלי הן כועסות
ניסיתי להבין מה עשיתי להן
ואין להן סיבה
כנראה הן סתם עצבניות עליי

ת'?אין לי כבר מה להגיד.....


שום דבר כבר לא מרגש אותי
אני מרגישה אדישה מידי כלפי החיים שלי

3 תגובות
זה חייב להיות מסובך כל כך?
25/01/2014 16:14
my life-mishel
מבולבלת, אהבה, אכזבה
טוב קודם כל סליחה שהזנחתי את הבלוג
תקופה עמוסה-כרגיל..



טוב אז ככה
יש לי ידיד ממש טוב,ובזמן אחרון ממש התחברנו ,ואנחנו מדברים הרבה
ואני מהתחלה(לפני שנה ומשהו בערך..) היה לי סוג של קראש עליו
ועם הזמן הקראש הזה הפך להתאהבות

אז כן,נהייתי קצת אובססיבית לגבי
שואלת כל הזמן איפה הוא,מה הוא עושה
אולי זה קצת חולני...

ובכל מקרה,דיברתי עם חברה הכי טובה שלי(שהיא גם ידידה יחסית טובה שלו)
ואמרתי לה שתדבר איתו על הרגשות שלי
שנוצר מצב ועם הזמן פיתחתי רגשות,ואני מפחדת לשאול אותו,או לדבר איתו על זה
ואני רק רוצה לוודא מה הוא מרגיש מבחינת הרגשות שלו,ואיפה זה מעמיד אותי

איפה זה מעמיד אותי? -אתם כנראה שואלים מה הכוונה
טוב אז ככה,נקרא לו ת'...
ת'-ידיד ממש טוב שלי
ת'-יש לו כבר קצת יותר משנה קטע עם נ' 
הקטע של ת' ונ' לא מוגדר,אפילו ת' לא יודע איך להגדיר את הקשר שלהם
מבחינת נ' - הם בקטע,והיא ממש אוהבת אותו,ולפי מה שהבנתי היא קנאית
מבחינת ת'- הם בקשר ממש טוב,והם בסוג של קטע,והוא לא בידיוק יודע מה הולך בניהם בנתיים

אז נחזור לזה שביקשתי מחברה שלי לדבר איתו
היא דיברה איתו,אמרה לו הכל,בידיוק כמו שביקשתי ואמרתי
ואז כשהיא סיימה לדבר איתו,היא באה אליי כמובן,ואמרה לי שהוא אמר לה שאני והוא נדבר על זה

אז רשמתי לו הודעה בווצאפ:"אז עכשיו כשאתה יודע...נדבר על זה?"

התחלנו לדבר,דיברנו על הכל
הוא היה מופתע מהסיטואציה
הוא אמר שאני הכי לא הראתי את זה שאני אוהבת אותו
וזה בכלל לא היה קרוב להיראות ככה
ושהוא עכשיו בקטע עם נ',והוא לא יודע מה להגיד
והוא הכי לא רוצה לפגוע בי,ושכדאי שאני והוא נחכה  עד שהכל יתבהר מבחינתו ומבחינת נ'..
ושלא משנה מה יקרה,אנחנו נישאר ידידים ממש טובים

ואני כמובן דפקתי לו חפירה של החיים,
שאני הכי לא באה להיכנס בינו לבין נ'
ולא סיפרתי לו את זה בשביל לערער את הרגשות שלו ושל נ' עוד יותר
ואני לא רוצה שזה שאני אוהבת אותו יפגע בידידות הטובה שלנו
ושמבחינתי עד שהוא לא יהיה סגור על עצמו(בקטע שלו ושל נ'),אז אני נשארת ללא ספק מחוץ לתמונה
אפילו לא מעלה על הדעת לסכסך בניהם
וחוץ מזה,לא מתאים לי עכשיו מפולת פרחות של כיתה ח
במיוחד לא נ' וחבורתה
ולכן ביקשתי מת' שלא יספר לנ' שום דבר ממה שהולך בנינו

דיברנו ודיברנו ודיברנו ועוד פעם דיברנו,סידרנו את העיניינים
הבהרנו הכל,פתחנו הכל
והכל כרגיל...

אבל החלק המתעתע הוא,שמאז שסיפרתי לו שאני אוהבת אותו,זה סוג של בא לטובתי
כי הוא שינה את הגישה שלו כלפיי
הוא מתקשר אליי,(מה שלא כ"כ קרה לפני),ומדבר איתי המווןן
והוא בא ליד הבית שלי ואומר לי לצאת ואנחנו מתחבקים שנה

וזה כ"כ מבלבל
אומנם קשה לי עם הידיעה שהוא עם מישהי אחרת
אבל אני מעדיפה לא להיכנס למה שהולך שם
מעדיפה לחכות בצד עד שהוא יהיה סגור על עצמו
כי העובדה שהוא איתה בקטע ונפגש איתי,זה כאילו הוא רוקד על שתי חתונות
ואם לנ' זה יתגלה,בואו נגיד זה לא יגמר טוב

אז אנחנו ממשיכים לדבר,קצת פחות...
אולי אפילו ריבים קטנים
אבל לא משמעותיים
ריבים של ידידים

אבל סגרנו את הפינה הזאת
ובנתיים אנחנו ידידים כאילו כלום לא קרה


אוף
עד שאני באמת מתאהבת במישהו
ולא סתם הידלקות על מראה
זה חייב להיות מסובך כל כך? :\

0 תגובות
סרטוןBeyoncé - Drunk in Love (Explicit) ft. J...
כל פעם מחדש
29/11/2013 15:05
my life-mishel
אבא, חששות, בכי, עצב, קשה לי

כוסעמק
באמת שנמאס לי 
כל פעם מחדש לבכות את חיי 
שיש הרבה סיכונים שהוא לא יחזור
שיקרה לו משהו
ואני יושבת ליידו ושואלת אותו שאלות על ההפלגה 
ומנסה להראות לו שאני חזקה,ושאני לא בוכה
אבל מבפנים?אני מתפוצצת
באלי פשוט לחבק אותו כל דקה שנשארה
אני יודעת שזאת העבודה שלו
ואני לא אוהבת אותה
אני יודעת שאין מה לעשות
שזה לא תלוי בי אם יקרה משהו או לא יקרה
אבל הפחדים עדיין נשארים בתוכי
ואיתם גם הגעגועים
הוא עוד לא הפליג
ואני כבר שבוע שלם בוכה
וכבר מתגעגעת

כל שיחה שהוא קיבל מהבוקר-הקפיצה לי את הלב
מהמחשבה הזאת שאולי הקדימו לו את ההפלגה?
שלא ישאר לי זמן להיות איתו?
הרי זה קרה כבר פעם קודמת,שבהתראה מוקדמת התקשרו ואמרו:
שזהו,הם הקדימו והוא חייב להגיע מייד!

ואני לא מאמינה איך כל פעם מחדש זה שובר אותי

"מפליג ל4-5 חודשים וישאר בבית חודש וחצי" - הם אומרים כל פעם מחדש

כן בטח
ואני גם מאמינה לחודש וחצי הזה

חודש בלחץ הוא נמצא בבית
שונאת את זה שהם לא יכולים להגיד ישר שזה יהיה רק חודש
ולא לחרטט אותנו בפנים שיהיה לנו חודש וחצי איתו

אני יודעת שהוא יחזור
והכל יהיה בסדר
אני נשארת אופטימית
אבל
וכאן מגיע ה"אבל"
מבפנים אני מפורקת

כשאחרים שואלים אותי "תגידי,איך אפשר להיות בלעדיו 4 חודשים ולפעמים אפילו יותר?"
ואני כמובן עונה כל פעם מחדש "מתרגלים"

אז כן
יכול להיות שאני באמת כבר התרגלתי
אבל לבכות?אני עדיין אבכה
כי בכל הפלגה שלו יש את אותו סיכון של 50 50  אם יקרה משהו או לא

בפוסט הזה שרשמתי עכשיו,פעם אחת לא הזכרתי את המילה 'אבא'

אומנם יש לי אחד כזה
אבל כמעט ולא .....


0 תגובות
סרטוןHurt - Christina Aguilera + lyrics
מאוכזבת,אבל מוסגלת ליותר
22/11/2013 11:26
my life-mishel
בית ספר, אכזבה, ציונים, שיבוץ לתיכון
אוקיי אז קצת הזנחתי את הבלוג שלי....סליחה:\
בכל מקרה
אתמול היה יום הורים
הייתי כ"כ לחוצה
הייתה לי הופעה בלהקה שעבדנו עלייה ממש קשה
וכנראה שהזנחתי את הבצפר והפסקתי להשקיע
אני ידעתי שהממוצע שלי יהיה לא טוב
וצדקתי
הממוצע שלי לרבעון הזה הוא 86
בואו אני אסביר לכם משהו
אני בתור ילדה של ממוצעים 92-94,לקחתי את ה86 הזה מאוד קשה
אני פאקינג בכיתי בגלל ציון
ירדתי 8 נקודות משנה שעברה,זה לא נקלט לי
הציונים מאוד חשובים לי,כי העתיד שלי חשוב לי
ובמיוחד השנה אני חייבת להשקיע יותר מתמיד,כי זאת שנת השיבוץ לתיכון
ואם אני אקבל שיבוץ לא טוב בתיכון אני בטוחה שזה דיי ישפיע לי על העתיד
ועזבו רגע את הקטע של הציונים
האכזבה מעצמי היא החלק הדומיננטי פה
אני כן ניסיתי ברבעון הזה להשתדל ולהצליח למרות כל הלחץ של ההופעה
ולגלות שקרעתי את התחת בשביל 86?
ילדים שלא משקיעים,ומחפפים בהכל,קיבלו יותר ממני
איך?
באמת שאין לי מושג
הציונים שלהם חרא
אבל ממוצע 90?92?
כאילו,אתם פאקינג צוחקים עליי?

בכל מקרה,אני מאוכזבת מאוד מעצמי -כי אני יודעת שאני מסוגלת ליותר
אז אני אקח את הרבעון הזה בתור:מה לשפר ועל מה להתמקד
בנתיים אני משובצת במסלול בגרותי מורחב..אני יכולה יותר,אני בטוחה

מקווה שהכל יהיה טוב (:
שבת שלום ♥♥

(ואל תקחו את הפוסט הזה בתור זה שאני ילדה שבוכה על 86,אני בסהכ מאוכזבת,אבל נשארת אופטימית כי אני יודעת שאני מסוגלת ליותר)  
4 תגובות
למה דווקא אני?
01/11/2013 23:47
my life-mishel
החיים שלי, פגיעה עצמית, אבודה, לבד
למה דווקא אני זאת שחותכת
 זאת שבוכה כל יום למשך כל היום 
זאת שהכל נהרס לה תוך שניות אפילו כשכבר כל הריבים נגמרו מזמן 
למה בא לי פשוט לצעוק 
לצעוק על כולם 
לצעוק על הכל 
לצעוק על עצמי 
לצעוק עליהם 
אולי הצעקה הזאת היא זעקה לעזרה?
אני מרגישה כל כך לבד 
אני ממשיכה להתבודד אולי הם חושבים שזה צומי?
אני בסך הכל צריכה את הפרטיות שלי אבל אני צריכה עזרה 
אולי ההתבודדות שלי תעזור להם להבין שאני כן צריכה עזרה?
או שזה יגרום להם עוד יותר להתרחק ממני?
אני כבר לא מבינה מה קורה סבבי 
אני כל כך שונאת את המשברים האלה שהכל נראה לי עוד פעם שחור רק ידיד אחד שלי מבין אותי
 אבל עכשיו?
אפילו הוא לא מבין את המצוקה שלי אם לא הוא,
אין לי מה לעשות אני ישר נשברת כי אני כן צריכה את החיזוק הזה ממנו 
והנה אני נשברת ,כי הוא פה בשבילי אבל לא מבין אותי 
זאת הפעם הראשונה שהוא לא מבין אותי 
זה הורג אותי שהיחידי שתמיד אבל תמיד מבין אותי -עכשיו הוא לא 
אין לי לאן לברוח ולמי לספר חוץ מהמוזיקה 
אני פשוט יושבת שומעת מוזיקה ומדברת אלייה ומצפה לתשובה 
אבל אני יודעת שתשובה אני לא אקבל 
והנה עוד פעם אין לי את האחד הזה שיגיד מה לעשות  
שינחה אותי לנכון 
שיחזק
שיהיה תמיד שם בשבילי גם אם הוא לא מבין 
אבל זה ההפך ממה שקרה
הוא היה שם בשבילי,אבל הוא לא הבין אותי
ולכן הוא פרש
הוא ניסה להבין אבל בלי הצלחה
ופשוט הלך
זאת הסיבה שאני לא נפתחת לאנשים 
שברגע שאני על סף שבירה הם יחליטו לברוח 
קשה לי לסמוך על אנשים רק בגלל זה שאחרי כל מה שאני אפרוק אצלהם,
הם פשוט ילכו והפחד הגדול יותר הוא שכל מה שסיפרתי עוד יפלט החוצה
והנה כרגיל עוד יום עם בכי 
קרובה מאוד לחתוך
אך מנסה להישאר חזקה למרות הכל
מנסה....
1 תגובות
יש לי גם חיים חוץ מבית הספר.....
28/10/2013 18:57
my life-mishel
לימודים, קשה לי, מורים מטומטמים
מורה יקר,יש לי גם חיים חוץ מבית הספר
 YOU KNOW


אני בתקופה מאוד מאוד עמוסה עכשיו
מלא בחנים ומבחנים ושיעורים
וממש קשה לי לזכור את הכל וללמוד הכל ולעשות הכל
יש למישהו שיטה כלשהי לזכור חומר חוץ מלשנן בלי סוף?

המורים שלנו: "אני רוצה שאתם רק תצליחו ויהיו לכם ציונים טובים"
הדבר היחידי שהם הצליחו לעשות עד עכשיו זה להכשיל אותנו
מתחילת שנה לא קיבלתי ציון אחד מעל 69
וזה ממש קשה לי לקבל את זה כשאני ילדה של 90 ומעלה
אני לא מתבכיינת על זה
אבל אני פשוט רוצה שהמורים יתחשבו בנו

עכשיו אמא שלי הלכה לאספת הורים בבצפר
ואמרתי לה שהיא תפתח את הנושא בפני כולם
ממש קשה לי ובעיקר עמוס ואני נכנסת ללחץ מטורף ואני מפחדת להתעלף כי היו לי כמה פעמים שהייתי על סף עילוף

המבחנים והבחנים שהיו ויהיו לנו השבוע הנוכחי:
אתמול(יום ראשון)-היה לי בוחן בגג,והיו אמורים להיות לי עוד 2 בפיזיקה אבל המורה לפיזיקה לא באה
היום(יום שני)-היה לי בוחן בהיסטוריה ואנגלית
מחר(יום שלישי)-יהיה לי בוחן בערבית ואזרחות
יום רביעי -מבחן באנגלית
יום חמישי-בוחן בספרות ותנך
יום שישי בוחן במתמטיקה

אני משתגעת
אני כל בוקר מתעוררת עם דמעות רק בגלל המחשבה שהנה היום אני הולכת לעבור עוד בוחן ואני רואה את הנכשל שלי בדרך
זה כ"כ מציק
אני חייבת לעשות משהו בנוגע לזה
צריך להחזיר את המורים שלנו לשפיות
למה הם חיים בסרט רע מאוד
כל מורה חושב שהמקצוע שלו הוא הכי חשוב
מצטערת לבשר לכם-אף מקצוע הוא לא חשוב,חוץ מהמקצוע שאני אבחר לעסוק בו בעתיד

דוגרי
השאלה שמעסיקה אותי כל הזמן-
אם אני רוצה להיות בכלל זמרת בעתיד,
מה זה יעזור לי לדעת מה המשוואה של המציאת האיקס חלקי הY במערכת הציר בחזקת שלוש ושורש ריבועי כפול גובה
מה זה יעזור לי לעזאזל??
אני יודעת מתמטיקה בסיסית לקניות בסופר ואני מסודרת לכל החיים

ייאלה כבר
וואי
נמאס לי מכל הלימודים האלה
הם לא מבינים שזאת השנת שיבוץ לתיכון?
וואלה אם אני אמשיך עם הלחץ הזה כל השנה ,בכלל לא ישבצו אותי לתיכון
בסופו של דבר אני אשאר שנה בחטיבה עם כל הנכשלים האלה 
שוואלה?המורים?הם אלה שאשמים בהכל

אוף פשוט נמאס לי מכל הבצפר המזדיין הזה

ולא אני לא יושבת בחיבוק ידיים ומתלוננת
כבר עשיתי מלא לגבי זה
דיברתי בשם הכיתה שלי עם מלא גורמים שיכולים לשנות את זה
ושום דבר לא עוזר

מיואשת
זה מה שאני עכשיו

והכל רק בגלל הלימודים

והכי מעצבן אותי,שהם לא מבינים שיש לי חיים גם חוץ מבית הספר
אין לי זמן לעצמי כי יש לי חוגים ולהקה ופיתוח קול וסולפג' ומה לא?
אז עוד בנוסף לזה אני צריכה ללמוד לבחנים ומבחנים?

זה לא אפשרי
הגוף שלי יקרוס בסופו של דבר

בבקשה,אני נואשת לעצות איך לזכור מלא חומר קשה של כיתה ט???

2 תגובות
סרטוןLana Del Rey - Born To Die
למה פתחתי בלוג?
25/10/2013 18:12
my life-mishel
עזרה, לבד, הסיפור שלי
למה פתחתי בלוג? - השאלה שמעלה בי כ"כ הרבה תשובות

אחת התשובות היא לספר מה עברתי,וגם ממשיכה לעבור חלק מן הדברים
ואיך התמודדתי עם הדברים שהרסו את חיי

התשובה השנייה היא לאתר פה בנות בבלוג,שמספרות על החיים שלהן.
שמה שהן מספרות זה דומה למה שאני עברתי,או הרבה יותר גרוע
♦והמטרה שלי♦ היא לעזור להן
לעזור להן להתמודד עם זה
לעזור להן להבין שהן לא לבד
לעזור להן להפסיק עם ההרגלים הרעים-אם יש להן כאלה
לעזור להן להבין שאני הכתובת שלהן: לבכי,לפריקה,לעצה,לעזרה ולכל דבר אחר

התשובה השלישית שעולה לי כרגע בראש היא שאם פתאום אני אחזור לאותה תקופה שמיררה לי את החיים,
אז שאני אבין שאני לא לבד . בתקווה שיש פה בנות שיעזרו לי גם כמו שאני מנסה לעזור פה לאחרות

אז אני חוזרת ואומרת-אם מישהי זקוקה למשהו-אני פה
רק תגידו שאתן צריכות אותי
כי אני לא רוצה להרגיש "נדחפת\מתערבת" בחיים שלכם
אז תנו אפילו סימן שאתן זקוקות לי
9 תגובות
בהמשך לפוסט הקודם
25/10/2013 13:58
my life-mishel
הסיפור שלי, מה שעברתי, לבד
מי שקרא את הפוסט הקודם שלי,אז כל מה שסיפרתי שם?זה ממש חלק קטן מכל מה שקרה לי
מי שלא קרא את הפוסט הקודם שלי-לכו לקרוא,ואז תחזרו לפוסט הזה
הכל מבולגן לי בראש
אני כ"כ רוצה כבר לפרוק הכל פה
יקח לי זמן לסדר את הכל בראש שלי,ואז אני אשפוך הכל


בעיקרון,בתקופה הזאת שסיפרתי לכם בפוסט הקודם,הייתי אני לבד עם עצמי
לא היה לי אף אחד
אף אחד שיגיד לי שהדמעות שלי לא שוות את זה
אף אחד שיזרוק מילה מעודדת לכיווני
אף אחד שאני אוכל לשפוך בפניו מה קורה לי-מהפחד שיסתכלו עליי בתור מוזרה,ועוד יותר יתרחקו ממני
אף אחד שיבוא ויחבק אותי
אף אחד.
שזאת התקופה שהכי הייתי זקוקה לחיבוק הזה

אבל אני הייתי אשמה בזה שלא היה שם אף אחד בשבילי 
מחוץ לחדר שלי,המשכתי להתנהג כרגיל
לא הראתי סימני מצוקה
הסתרתי הכל
פיזית ונפשית
בין אם זה הצלקות על הידיים,לבין המחשבות והרגשות שלי
כל בוקר הייתי מעוררת עם דמעות,ועיניים נפוחות מהבכי של הלילה קודם
לפני שאני הייתי יוצאת לבית הספר הייתי שמה המון מייקאפ על הפנים בשביל להסתיר את האדום מסביב לעיניים 
וכל הקיץ,בשיא החום,הייתי הולכת עם ג'קטיםעליוניות-בשביל להסתיר את הצלקות על הידיים
כמובן שכולם מתחילים להזיע כשהם רק רואים אותי עם הג'קט,ונדהמים לשמוע ממני: "קפוא לי"
כשאני הייתי מגיעה לבית הספר,לא משנה מה ,תמיד הייתי עם חיוך על הפנים
בשביל לא לחשוף את מה שהולך לי בפנים
בשביל שלא יתחילו לתחקר אותי ולגרום לי לבכות
בשביל להישאר אותה ילדה שבסביבה שלה היא תמיד חייכנית וקורנת 
נגמר בית הספר?הייתי הולכת כמה שיותר מהר הביתה לפני שהדמעות לא יפלטו החוצה
כל היום הייתי שומרת אותן
עד שאני מגיעה הביתה
הדבר הראשון שאני עושה?זה ללכת לחדר
הדבר השני?זה ליפול למיטה עם הפנים לכרית,ולהתחיל לבכות את חיי
לא היה לי רצון לראות את המשפחה שלי,אז הייתי כל היום בחדר,ומחכה לרגע הנכון כשכולם בחדרים שלהם-והייתי יוצאת לאכול משהו
זאת הייתה השיגרה שלי

עם כל הבכי והלחץ והאכילה של ארוחה גג שתיים ביום והדיכאון-ירדתי במשקל
זה מה שקורה לכל בן אדם כשהגוף שלו נכנס לשגרה שהוא לא רגיל אליה

וכמובן כשבן אדם נתקף מכל כיוון,הכל נראה לו רע
ומפה,אפשר רק להעצים את ה'רע' הזה
וההשלכות של זה כולנו כבר יודעים
כשחלק מההשלכות האלה זה מה שקרה לי(בפוסט הקודם)

מן הסתם עכשיו אני סיפרתי לכם על החלק הרע בסיפור שלי,
ובפוסט הקודם שחברה שלי הצילה אותי-זה לדעתי החלק הכי טוב
אז עד שאני לא אזרתי אומץ וסיפרתי הכל לחברה שלי,הייתי לבד
אני והמחשבות שלי


אז כמו שכבר אמרתי בהתחלה,אני יעשה סדר בראש שלי,ואמשיך לספר פה על עצמי

יום טוב♥
2 תגובות
סרטוןDemi Lovato Warrior Lyrics
« הקודם 1 2 הבא »